פרפורמנס שנוצר מתוך תחושה שיש צורך ברגע עצירה, בוויסות וכיוונון מחדש של השפה. בתוך טלטלות המציאות ותחושה עמוקה של קרע ושבר, הפעולה שלנו מחפשת נקודות ממשק ואיחוי, ריפוי ותיקון.
קבוצת המחקר "בשערי האבל" נמצאת בחיפוש אחר פעולות פרפורמטיביות לעיבוד תחושות אבל ואובדן באמצעות גוף, תנועה, טקסט, מגע וחומר. בין מופע לטקס, קבוצת הפרפורמריות "מחזיקות" אירוע בו הקהל הוא משתתף פעיל. מטרת המופע ליצור מיכל אמנותי למה שאולי בלתי ניתן להכלה – תחושות האבל, האובדן והמשבר העמוק שאנחנו חיים בו בזמנים אלו, באופן אישי וקולקטיבי כאחד. על אף שמרחב החיים שלנו יודע לייצר טקסים מרובים לציון השכול, נראה שהוא ממעט לאפשר ולהכיל התמודדות עם אבל עמוק שדורש תהליך, וויסות והטמרה. מטרתנו היא ליצור מרחב אמנותי – אסתטי, אינטלקטואלי, קונספטואלי ורגשי – בו ההתמודדות עם אובדן ואבל יכולה לעבור תנועה וטרנספורמציה לכוחות של חיים ובחירה.
מטרת עבודה זו היא לשקף ולהשתקף ב"עבודת האבל" ולראות בה אימון של שרירים של גוף ורגישות, תודעה ודימוי, דמיון וחלום, טקסט, כתיבה וקריאה, מגע עם חומר ועיבודו.
