סרט דוקומנטרי מרגש על סיפור עלייה לא שגרתי של אמנית ייחדית החיה בין המציאות למימוש החלום.

מה קורה כשמהגרת מרוסיה, מחליטה לפרוש כנפיים מעל המסלול הרגיל של העלייה?
ורה, שחקנית לשעבר, פותחת מספרה בשיכון עולים, ומשלבת בה פרקים מחייה הקודמים –
תיאטרון וצילום אמנותי.

בסרט, סיפורה של ורה, אלמנה, שחקנית לשעבר, עלתה עם משפחתה מרוסיה בשנות ה-90 ועברה את מסלול העלייה הרגיל, כולל עבודות ניקיון, עד שהגיעה למספרה בשכונת העולים "יוספטל", בה היא מתפקדת כספרית בשעות היום וכצלמת אמנותית בשעות הערב. ורה, שחווה יום יום את משבר ההגירה מרוסיה, משלבת עבודה סיזיפית במספרה, שנחוצה לה לקיום הכלכלי, עם עיסוק אינטנסיבי בבימוי וצילום.
ורה מנצלת את כישורי הבמה שלה ומביימת את לקוחותיה, שמשמשים לה כדוגמנים, בסצנות מתוך תולדות האמנות. היא מצליחה לסחוף את לקוחותיה למעין "תיאטרון קהילתי".
בדירת השיכון שלה הסמוכה למספרה, היא יושבת עד השעות הקטנות של הלילה ומעבדת את התצלומים בתוכנת הפוטושופ. את עבודותיה היא מציגה בתערוכות, כשלקוחותיה הגאים, ששימשו כדוגמנים, גודשים את הגלריות. לאחרונה הופיע בחייה של ורה גרגורי , הבמאי של ה בתיאטרון הרוסי. כיום – מנהל תיאטרון ברוסיה, במאי ושחקן. עלה לישראל בשנות ה-90 וחזר לרוסיה, לתיאטרון – תמצית חייו. בביקוריו בישראל, הוא מפציר בורה לחזור אתו לרוסיה כדי לממש את אהבתם ואת עבודתם המשותפת בתיאטרון. ורה שתומכת כלכלית בילדיה ובחמותה, עומדת בפני דילמה. מחד, האחריות לפרנסת משפחתה כאן בישראל, ומאידך, הקשר הרומנטי, הגעגועים למשפחה הקרובה ברוסיה, לתיאטרון ולתרבות שלה.
הזמנה לתערוכת יחיד מצילומיה של ורה ביקטרינבורג עירה, המפגש המחודש עם המשפחה, החברים והתרבות הרוסית, מעוררים בה רגשות חבויים. האם תישאר ורה בישראל, במסגרת החיים החדשים שהצליחה לבנות לעצמה בעשר אצבעות? האם אהבתה לבמאי שלה, למשפחתה ולתרבותה, תתממש בפועל, או תמשיך להתקיים רק דרך המסכים?