fbpx
+
לרגל המצב וההנחיות הממשלתיות, אנו נאצלים לבטל את כל אירועי פסטיבל ירושלים לאומנויות 2020. יש בנו אמונה ותקווה לקיים את הפסטיבל בהמשך, כשכולנו נחזור לימים שקטים ולשגרת עבודה. תודה לכל הרוכשים, המתעניינים והתומכים.
לימים שקטים יותר,
צוות הפסטיבל

החלום האחרון של צ'כוב

26/03
א' ניסן

20:30

תיאטרון ירושלים - אולם מיקרו

החלום האחרון של צ'כוב

הסופר והמחזאי אנטון צ'כוב נמצא בגרמניה. לשם נסע עם אישתו אולגה קניפר בניסיון אחרון לנצח את מחלת השחפת ולהציל את חייו. הוא סובל מהכאבים וגם מהבדידות בארץ הזרה שאפילו את שפתה הוא לא מבין. מצבו מחמיר מיום ליום. כאשר הוא מגיע לגבול הדק בין החיים לבין המוות הוא עושה חשבון נפש. בדקותיו האחרונות צ'כוב הוזה שבאות אליו שלושת הנשים המרכזיות של חייו: המאהבת, האישה והאחות. כל אחת באה לסגור אתו חשבון ולהטיח בו אשמה על מה שלא קיבלה ממנו.

אחותו של צ'כוב, מאשה – מעולם לא התחתנה והקריבה את חייה האישיים למענו. בחיו הייתה ליד ימינו בכל אשר עסק וניהלה את המשק המשפחתי. ולאחר מותו הקדישה את שארית חייה למורשת צ'כוב. יסדה וניהלה סיפריות ומוזאוני צ'כוב במוסקבה וסנקפטרבורג, כתבה ספר על חייו וכו'. המאהבת, ליקה מיזינובה – זאת מאשימה את צ'כוב בכך ששיחק אתה ולא היה מספיק אמיץ כדי להיפתח לאהבה, בכך הרס את חייה. אשתו משנת 1904, אולגה קניפר – שחקנית מאוד מפורסמת ברוסיה, פרימה בתאטרון של סטניסלבסקי (מוסקבה). רוב חיי הנישואים היא חייתה במוסקבה, עבדה, ואילו בעלה צ'כוב – חי רוב השנה ביאלטה עקב מצבו הבריאותי. צ'כוב מעולם לא דרש ממנה לעזוב את הבמה ולהישאר אתו כראוי לאישה הגונה, "לא התעקש" לעשות אתה ילד, אך כל רגע שיכל ביקר אותה במוסקבה, כתב מכתבים – לפחות אחד ליום וכמו כך כתב עבורה תפקידים בולטים במחזותיו.

ההצגה זכתה בפרס אמ"י "עידוד היצירה ע"ש יהוד מנור"
"אני מבטיח להיות בעל מושלם, אבל תנו לי אישה, אשר כמו הירח, תעלה בשמי לא בכל יום"
צ'כוב, מתוך מכתב לסובורין 23.03.1895

המחזה מורכב בעיקר מטקסטים מתוך חליפת מכתבים בין צ'כוב לנשים וקטעים מתוך יומניו. יש גם שימוש במחזותיו ("השחף", "דוד וניה" ו"שלוש אחיות") וטקסטים בדויים שהם תוצאה של מחקר שעשינו במשך שנתיים.

ספרים:
"החיים של אנטון צ'כוב" ד. ריינפילד, "דיאלוג. אנטון פבלוביץ' צ'כוב" א. צ'ודקוב, "סביב צ'כוב" מיכאיל צ'כוב, "התכתבות של א. פ. צ'כוב וא. ס. סובורין" ס. סובורין,  "צ'כוב" א. בונין, "בעלת בית צ'כוב" מרייה (מאשה) צ'כובה, זיכרונות של ס. מארשק ואומנים בולטים אחרים בני דורו.

עמוד פייסבוק של ההצגה "החלום האחרון של צ'כוב"

כניסה חופשית

הפקה: תיאטרון La Panim

במאי: שלום שמואלוב
מחזאית: קרן קלימובסקי
שחקנים: אריאל קריז'ופולסקי, כריס-כריס, יוליה ורגין – לוינשטיין, יבגניה איטין
מוזיקה: רוני רשף
עיצוב תלבושות: דלית ענבר
עיצוב תפאורה: הלינה שנדר, רומן מאיר
עיצוב תאורה: מישה צ'רניבסקי, אינה מלקיןתודות מיוחדות: ולדימיר דזיאקביץ', אנה שוליק
בתמיכת: משרד העליה והקליטה, קרן רבינוביץ', אמ"י, קרן אהוד מנור לאומנויות

 

כניסה חופשית

רכישת כרטיסים

מופעים דומים

חזרה לתוכניה
שינוי גודל גופנים
ניגודיות